לפני כשנה וחצי פרסמתי טור בו ציטטתי מתוך מאמר של יאיר לפיד כנגד הציבור החרדי. נאום חמור ומשתלח המאשים את החרדים בטפילות ובניצול, ובסופו גם איום מרומז "זה לא ייגמר טוב" "או חברותא או מיתותא". לצד המאמר פרסמתי ציטוט מתוך נאום אחר של צורר מן העבר, הדומה להפליא, כמעט אחד לאחד למאמרו של לפיד.

על פי ההיגיון הנורמלי, המאמר היה צריך להציב מראה מול לפיד, לגרום לו לחשוב על סגנון דבריו, ואפילו להתנצל משנוכח לדעת מי השתמש באותם מילים שלו, ומה קרה בעקבות מילים שכאלה.

נראה לכם?
בתגובה סערה הארץ. כל כותרות העיתונים הכלליים כתבו בעמודיהם הראשונים "יתד נאמן משווה בין לפיד להיטלר".

במשך כמה ימים דיברו רק על זה. האשמה כמובן הוטלה על מי שהעז לצטט ממאמר ומנאום ולהציע לציבור לגלות את ההבדלים במטרה להציב מראה ולהתריע, ולא כלפי מי שכתב את הדברים החמורים עצמם. מישהו דאג לנפץ את המראה שהוצבה, כך שלא יהיה דיון בנושא העיקרי. כדי לעשות זאת הומטרה אש ארטילרית כלפי מי שהעז לשאול את השאלות, במקום כלפי מי שכלפיו הם הופנו, לגרום לכך שהחשיבה של בני האדם לא תפנה מבט להאשמה החמורה, אלא לקולות הנפץ ולתימרות העשן.

ספין. כך קוראים לדבר הזה.

2.
מצאתי את עצמי מול מתקפה משולבת, ונדהמתי לראות שאיש אינו מתעסק בכלל בחומרים החמורים שכתב לפיד. גם אם זה עניין מישהו התקשורת דאגה לכך שאף מישהו לא ייחשף חלילה לתכנים בשביל להתעניין. באחד מכלי התקשורת שהעניק לי זכות תגובה סיפרתי את הסיפור הבא: (סיפורים זה משהו שאנשים תמיד אוהבים לשמוע…)

ערבי אחד ניגש אל האפנדי וביקש לשאול את חמורו.
אמר האפנדי: "הייתי משאיל לך, אך מה לעשות, החמור מת".
אמר הערבי: "אולי תבדוק שוב, אולי הוא חי?".
האפנדי התחיל לכעוס: "אני אומר לך מת, אז מת. מה יש לבדוק?"
אמר הערבי: "אבל אני שומע את החמור שלך נוער?!"
התעצבן האפנדי: "לי אינך מאמין ולחמור שלי אתה מאמין? צא מכאן ואל תבוא יותר…"

ואז אמרתי: אתם כועסים מדוע הבאתי נאום של צורר? כי הנאום של לפיד דומה לשלו. זה למה. ואו קיי, תתלו אותי על שהצעתי לאנשים לעיין בשני הטקסטים, אבל אחרי שתתלו, עדיין תצטרכו להסביר באופן ענייני איך קרה דבר כזה שמישהו כתב דברים כל כך דומים לנאום של צורר מן העבר. אל תחליפו את הנושא, אל "תעלבו" ותזייפו תדהמה כדי להתחמק מהשאלה הנוקבת.

3.
מתוך המילון: הספין (או "סחריר" כפי שמוגדר במילון) הוא תוכנית יזומה וקצרת טווח המתוכננת על ידי אישים, חברות מסחריות ואפילו תנועות פוליטיות המסוקרות באופן ציבורי. מטרת הספין היא למקד את תשומת הלב של הסיקור התקשורתי באובייקט אחר, או להעניק לסיפור המסוקר הטעיה בעובדות או בפרשנות. לרוב הספין נמצא על הגבול הדק בין אמת לשקר, ומטרתו בדרך כלל לשרת כהסחת דעת של הציבור מנושא מסוים לנושא אחר.

מזמין ה"ספין" משתמש בדרך כלל בצוות של יועצים פוליטיים, אנשי יחסי ציבור, שתדלנים ועיתונאים מקורבים, הללו מייצרים לתקשורת סיפור חליפי מרתק יותר. הספין התקשורתי עשוי להיות סיפור אחר שיש בו אלמנטים חדשותיים, שערורייתיים, המרתקים את הציבור, בשל היותם מעוררי פחד, תדהמה, סקרנות ועניין.

4.
סיפר לי מישהו שניהל קייטנה, ויום לפני הטיול התברר לו כי הרישיון שהוציא לטיול בוטל בשל מצב ביטחוני. מנהלי הקייטנה ידעו כי הילדים לא יקבלו הסבר כזה. הבטיחו להם טיול והם יתאכזבו, יבואו בטענות וכל החשק שלהם יצא. אי לכך הורו לצוות המדריכים להתחיל ללחשש בקרב הילדים כי מנהלי הקייטנה מתקמצנים לממן לונה פארק והם מעדיפים טיול כדי לחסוך לעצמם עלויות.

בתוך דקות ספורות רעש וגעש האולם, הילדים החלו להתמרמר ועד מהרה החלה קבוצה אחת לשאוג "לא רוצים טיול רוצים לונה פארק", כל הקבוצות הצטרפו אליה ועד מהרה עמדו 500 ילדים על רגליהם וזעקו "לא רוצים טיול, רוצים לונה פארק".

מנהלי הקייטנה נכנסו, נראו כעוסים, החלו "להתווכח" עם המדריכים ולאחר מכן עם עצמם ובסוף, בלית ברירה, הודיעו "נכנענו, קיבלתם לונה פארק". 500 ילדים חשבו שהם הכריחו את מנהלי הקייטנה לעבור מנקודה א. לנקודה ב., ולא היה להם צל של מושג שהם תומרנו לעשות את זה.

5.
אבא שלי נהג לומר לנו בימי הבחרות: "אסור לפרוש מן הציבור, אבל אסור להיות חלק מאספסוף". לא לקבל כמובן מאליו כל מה שאומרים לך, אלא אם כן מדובר בדמות רוחנית שאז "לא תסור ממנו ימין ושמאל", וש"לבטל את דעתך" זה לא אומר "לאבד את דעתך".

המציאות מראה שאנשים, גם אם בני ארבעים וחמישים, אם לא הורגלו לשמור את דעתם, יכולים לשמש בובות על חוט בידיו של אמן מניפולציה. מרחוק זה נראה כאילו הם זזים הולכים ומדברים מעצמם אבל תתקרבו קצת ותראו שהם בובות על חוט וכל החוטים מוחזקים בידי אדם אחד, או כמה שפשוט מפעילים אותם. אם זה מוצא חן בעיניכם לכו על זה. תרתמו גם אתם לחוטים תוכלו להיות ניצבים ואפילו תפאורה. אבל אם אתם חכמים, ולא כל כך רוצים לעשות מעצמכם צחוק, האלטרנטיבה היא לעמוד על המשמר. לא להיות אספסוף, ובשום אופן לא למצוא עצמכם חסרי דעה.

6.
נחמיה שטרסלר, הוא פרשן כלכלי בכיר ב"הארץ" שהוציא לאחרונה ספר שבו הוא מגלה איך כולנו מתומרנים, ומנסח 48 חוקים על השקרים שמשקרים אותנו. הוא חושף איך פוליטיקאים המעמידים פנים כאילו הם לטובת האזרח הקטן למעשה מוכרים אותנו בנזיד עדשים, כיצד חוקים שנועדו ליצור תחרות דווקא יוצרים העלאת מחירים, ואת האמת הפשוטה שההסתדרות פועלת לא למען החלשים, אלא לטובת הוועדים.

– החוק הראשון בספר הוא "חוק שלמה להט", שהמיישמת הגדולה שלו היא מערכת הביטחון. שלמה להט (צ'יץ'), ששימש כראש עיריית תל-אביב, התמחה ביצירת גירעונות במאות מיליונים, ואז היו באים אליו מאגף התקציבים ואומרים שחרג וצריך תוכנית הבראה. להט אמר שהוא מסכים לתוכנית כזו ומיד היה קורא לעיתונאים וצלמים ומזמין אותם לבית אבות בדרגה הכי נמוכה, היה מושיב את הקשישים לשולחנות בלי מפה וכיבוד, כשהקור חודר מבעד החלונות, והיה מספר שבגלל תוכנית ההבראה הוא נאלץ לקצץ בארוחות החמות לבית האבות ושלעירייה המסכנה שיכולה לרפד את הרחובות באבנים משתלבות של אקרשטיין אין אפילו כסף לזה. מיד כולם התנפלו על נערי האוצר ה'רשעים' ושכחו את כל הבזבוזים – כוח-אדם כפול מאשר בעיריית ירושלים, משכורות מנופחות וכו'.

"צה"ל למד ממנו" כותב שטרסלר "וזה בדיוק מה שהוא עושה. לפני 'צוק איתן' פתאום 'לא היה כסף לאימונים'". מה שהצבא לא סיפר, שהפנסיה בצבא היא יותר מכפולה מאשר בשירות הציבורי. אבל לאימונים ולכיפת ברזל לא נשאר כסף. התקציב של צה"ל היום הוא 61.7 מיליארד שקל – יותר מהתקציב הכולל של מדינות ערב וגורמי הטרור שמקיפים אותנו. מה הפלא שאחר-כך לא נשאר לחינוך, רווחה ותשתיות.

7.
ומה ששטרסלר שוכח לספר לנו, שלמרות מה שהוא יודע (והוא יודע) גם הוא בוחר לעשות על כולם ספינים כדי לקדם את האג'נדה שלו נגד חרדים. כמעט מדי שבוע מחמם את הציבור החילוני נגדנו בהצגת טענות שקריות. במאמר אחד הוא כותב שהחרדים מביאים על ישראל את חורבן הבית השלישי, ובמאמר אחר הוא מוצא תרופה לעוני במידה ונגרום להוצאת הציבור החרדי מהמשוואה ונגרום לחרדים לצמצם את גודל משפחתם.

8.
הדרך היחידה להתמודד עם ספינים זה לדעת שהם קיימים, ולהשתדל לא לסמוך יותר מדי על מה שאומרים לנו, כי אנשים שעושים ספינים יודעים להפעיל ולתמרן אותנו.
הדרך הפשוטה היא ללכת על פי דעת תורה, מפי גדולי הדור מעתיקי השמועה ואם הוא אומר על שמאל שהוא ימין, אתה יכול לסמוך על זה שאתה זה שטעית לא הוא.

"וכל הנוטל עצה מהזקנים אינו נכשל".