זה רק נדמה לכם שהבחירות האחרונות, העלו שוב את הימין לשלטון. זה לא נכון פעמיים. הימין לא היה באמת בשלטון לפני הבחירות, וכעת מתברר שהוא לא באמת ישלוט בקדנציה הנוכחית. כן. הוא ניצח בבחירות. כן השמאל הוכה שוק על ירך, אבל רבותי אל תטעו. זה רק הבחירות.

לא השלטון. מזה עשרים שנה הבחירות אינן אלא הצגת קרקס אחת גדולה עם מתמודדים מנצחים ומפסידים. השלטון האמיתי נמצא מזמן במקום אחר לגמרי. אצל אנשים שמעולם לא נבחרו והם מייצגים פחות מחמשה אחוז מהעם . קוראים להם שופטי בית המשפט העליון, ומתחתיהם מערכת המשפט כולה על יועציה המשפטיים ועל משפטניה המלומדים.

בגלל שהם השתלטו על הדמוקרטיה, נוצר מצב שזה לא באמת משנה אם נתניהו או בוז' או אפילו ברוך מרזל ייבחרו לראשות הממשלה. זה בכלל לא רלוונטי כשכל חוק וכל מינוי תלוי בהסכמת האדונים שבחרו את עצמם, ומנהלים את המדינה על פי השקפת עולמם.

נכון, אמנם בכל קדנציה יש מישהו אמיץ שמהרהר בשקט או מתבטא בקול לשנות את המצב הזה. שמות? בבקשה:
שר המשפטים יעקב נאמן חשב על זה – ומיד הוגש נגדו כתב אישום והוא הודח מהתפקיד, הועמד לדין ויצא בעור שיניו.
שר המשפטים חיים רמון חשב על פחות מזה, רק פרסום הפרוטוקולים של מינוי השופטים (שהיה מגלה מה הקריטריונים לבחירת השופטים) הוגש נגדו כתב אישום המבוסס על עלילה והוא נזרק מהפוליטיקה.
רובי ריבלין, כיום נשיא רק רצה להיות שר משפטים, וכבר הוגש נגדו כתב אישום שהבריח אותו מהתפקיד ומהרצון להתעסק עם מנהלי המדינה האמיתיים.
את צחי הנגבי ומאיר שטרית החזיקו קצר בזכות אישומים שהתנופפו מעל צווארם כחרב המתהפכת.

היחיד שיכול היה לעשות משהו היה דניאל פרידמן שהיה נקי מרבב. ניסו למצוא עליו משהו לא הצליחו. מה עשו: הם הלכו על הבוס שלו אהוד אולמרט. החלו בחקירה הגידו כתב אישום הממשלה נפלה דניאל פרידמן הלך הביתה. אמנם בלי כתב אישום אבל עם אותה התוצאה.

2.
בקדנציה הזו התכוון ראש הממשלה נתניהו ורוב שותפיו הקואליציוניים לקדם את חוק ‘פסקת ההתגברות’, אשר יסדיר לראשונה את סמכותו של בג”ץ לפסול חוקים ויקבע כללים נוקשים בעניין. בנוסף, בימין מעוניינים להרחיב את הוועדה למינוי שופטים כך שיהיה בה רוב לנציגי הציבור, ולבטל את השיטה הרקובה של ‘חבר מביא חבר’ הנהוגה היום במערכת המשפט.
ופתאום כל המערכת מניעה את הגלגלים.

לעזרתה התייצב לא פחות מאשר הנשיא ריבלין שבצביעות מדהימה קרא לפוליטיקאים “הרף לכם מהמחשבה להרחיב את הוועדה”, ריבלין לא הסתפק בזה והצהיר: “בית המשפט צריך להיות יותר נועז כדי להבטיח שלא נחיה במדינה שאיננה דמוקרטית”.

ומילא ריבלין, שהתערבותו המחוצפת נגד הישגי החכי"ם החרדים לבטל את הגזרות המרושעות שנחקקו על ידי לפיד ושות' כנגד משפחות עניות וחסרות כל, מעידה שהאיש כבר לא חושב עקרונות אלא מבין מהיכן מרוחה החמאה (לאחר שהחמאה שלו נפלה מהשולחן על הרצפה לפני כמה שנים). מי שצץ לפתע כ"אביר החוק והשלטון" הוא לא אחר מאשר מיודעינו משה כחלון.

"לא יהיו חוקים נגד בית המשפט העליון", הבהירו אנשיו הקרובים ביותר השבוע. "כל פגיעה בבית המשפט העליון, מבחינת משה, זה דבר שפשוט לא ילך. זה לא יהיה חלק מההסכם הקואליציוני. הנושא הזה של בית המשפט העליון זה ייהרג ובל יעבור".

בליכוד היו בהלם בעקבות עמדתו הבלתי צפויה של כחלון. והיא בלתי צפויה לחלוטין מאחר והאיש מעולם לא התעניין בנושא בג"ץ, להפך, בעבר קידם חקיקה נגד בג"ץ בנושא מגרון במסגרת פעילותו ב"חטיבת מנהיגות יהודית" בליכוד.

אחד מחברי הליכוד אף שיגר מכתב זועם לכחלון, שלא מותיר מקום לדמיון:
"ממתי משה כחלון הפך למגן החונטה של בג"ץ? האם מישהו סוחט את משה כחלון? האם מחזיקים תיק פתוח נגד אחיו של כחלון כדי שכחלון יגן על הדיקטטורה של המשפטפטנים? כחלון – ממתי בג"ץ בכלל מעניין אותך? ממתי החזרת הכוח לנציגי העם הפכה אצלך ל"ייהרג ובל יעבור"? אה, כחלון? בוא תספר ל-10 מנדטים של אנשי ימין שהתפתו להצביע עבורך, איך פתאום הפכת לפעיל שמאל ולמגן על כנופיית בג"ץ. בוא תספר לנו, כחלון. מי מאיים עליך? מה מניע אותך? אף פעם לא אמרת מילה על כך שאתה שפוט של החונטה. מה קרה פתאום? אתה הולך בדרכה של ציפי לבני, והקריירה הפוליטית שלך תיגמר באותו מקום שבו נגמרת הקריירה הפוליטית של ציפי לבני…

3.
אולי פעם תיוודע התשובה האמיתית מה קרה לכחלון. אבל זה כלל לא חשוב. כחלון הוא לשון מאזניים ובלעדיו לא תהיה קואליציה. בליכוד החליטו ליישר קו. להיכנע. ראשי הליכוד הודו כי חבילת החוקים שעוסקת בבית המשפט העליון, ותוכננה לעלות במהלך הקדנציה הקרובה, צפויה להיגנז בעקבות עמדתו של כחלון.

ואנחנו נקבל עוד כמה שנים של שלטון השמאל על ידי הזרוע הארוכה והחזקה של בית המשפט העליון.

כחלון עלה. כחלון ייפול. אחריו יבוא אדמון וירקון וצהובון. לכל אחד מהם תיק איפשהו, או על האח שלהם. בבחירות הבאות ואלה שלאחריהם, בכלל לא מעניין מה תהיה התוצאה, רק פגישה של חמש דקות בין שני אנשים, בלי הרבה מילים. משפט אחדיספיק "תיק-תק" כדי לשריין את החונטה לתמיד.